לאומי קארד – ארנק דיגיטאלי: תסריט פרזנטרים
מסעדה מקומית נידחת, בעלת ציביון לאומי מעורבב (חיבור של הונגריה, לבנון וטיבט), דגלים לא מזוהים על הקירות, תמונה של מנהיג דגול בלבוש צבאי, והרבה מבקרים מוזרים "מקומיים".
יובל וקרן מסיימים קינוח לא מוכר
קרן:
אין כמו "דבקה" אוטנטית.
יובל:
כן, רק כאן מרגישים את תבלין ה"זכוח" המקורי
נגן בלבוש לאומי, עם כלי ארוך עם מיטר אחד נגש אליהם.
קרן:
נגן לנו איזה שיר נוגה, בסגנון ה"קראטוף", מהמולדת הישנה.
הנגן פורץ במנגינה בלקנית-סלבית-צ'צנית. כל יושבי המסעדה פוצחים בריקוד מסורתי - מכים את עצמם על הברך, ואז על הכתף של האיש לידם ומחליפים מקום.
יובל (למלצר):
פצנצ'יק - סיבוב של "קרוצבקה" לכולם, על חשבונינו!
המסעדה צוהלת, קרן ויובל רוקדים גם.
מגיע מנהל המקום, גדול, גבוהה, משופם, ומניח בחבטה על השולחן את החשבון. המוסיקה נפסקת.
יובל (מוציא מהכיס את הטלפון ומגיש לו). המנהל מסתכל כלא מבין.
יובל:
זה הארנק הדיגיטאלי של לאומי קארד - אפשר לשלם איתו בכל מקום...
המנהל, בלי להוצא מילה, מחווה לכיוון השלט בו יש ציור של יד עם מזומן. כל באי המקום, שעד לפני רגע רקדו, מתרוממים מהכיסאות שלהן במבט מאיים.
יובל (בולע רוק):
...כמעט.
מסך שחור. כתובית: הארנק הדיגיטאלי החדש של לאומי קארד. תוכלו לשלם בטאצ' אחד, בכל מקום. כמעט.
סגיר:
יובל וקרן רוחצים ערימה של כלים במטבח המסעדה.
קרן:
אבל אין, ה"דבקה" כאן הכי טעימה.
