שירת הקיץ
הם הבטיחו לי דקלים,
הושיבו אותי בחדר ההורים
והבטיחו דקלים כמו בספרים.
הם אמרו ששם הקיץ
לא כמו אצלנו, אמיתי.
וכאשר שהגענו, גיליתי שאמיתי
זה בעצם מאוד חם.
שמש שיוצאת למתקפת גרילה
מהרגע שבו היום נולד
ועד שהוא נפטר בייסורים.
האנשים מסתובבים ממזגן למזגן
כמו בין ערי מקלט,
וביניהם חולמים על חורף,
אמיתי, בדיוק כמו בספרים.
ורק הדקלים לא אכזבו.
* * * *
גבר זר מלמד אותי לעשות קפה.
שתי כפיות, מים ורק אז סוכר.
הוא עומד קרוב מדי, זה בסדר.
אני ממושמעת, מערבבת נגד כיוון השעון.
פעם, אוגוסט היה שם נרדף לחופש.
היינו מטיסים ג'יפים בחולות של אשקלון.
מתאהבים לתמיד בדיונות, נפרדים יום אחרי.
היום אני מחכה שיעברו שמונה שעות.
ומנסה לזכור את כל השמות במשרד.
קצתי מיותר לי, כל הקיץ הזה.
